מלאכים וישויות שמימיות

קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 130 מסתובבים שם ואין בינו לבינם כל אינטראקציה . במופע הראשון הוא רואה בתחילה מלאכים אבל בהמשך כבר ניצב האל עצמו על הסולם : וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ ; וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק [ . . . ] ; וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי ; וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה 5 כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם ( בראשית, יח 12 – 13 ) . מתקיימת כאן אפוא דיפוזיה בעניין הישויות השמימיות : האל עצמו, המלאכים והדמויות המכונות ׳איש׳ המגלמות כנראה איזה מודוס אנושי של המלאכים ו / או של האל עצמו . עניין זה ניכר בעוד מקומות במקרא, למשל ביהושע ( ה 13 – 15 ) : וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַאֵלָיו ...  אל הספר