קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 116 הפרוזה של נביאים כמו ישעיהו או יחזקאל ) . הסיפור מדלג בין כמה זירות : אלוני ממרא, סדום וצוער . הוא דינמי מאד, טעון בחוסר-שקט, מותח ומטלטל . תחילתו בהופעה של שלוש דמויות לנוכח אברהם היושב בפתח אוהלו באלוני ממרא . סביב הופעה זו נסוכה עמימות, ככל הנראה מכוונת : הפסוק הראשון בפרק יח של ספר בראשית אומר שהיה זה האל עצמו שהופיע לפני אברהם — וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם — אך מיד בפסוק הבא נאמר שהיו אלה שלושה אנשים : וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה . אם מצרפים את שני הפסוקים זה לזה התמונה המתקבלת היא שאֱלֹהִים נגלה אליו בדמות שלושה אנשים . האנשים האלוהיים הללו מבשרים לאברהם שתי בשורות : א . שיוולד לו בן זקונים — בניגוד לכל היגיון ביולוגי וכרונולוגי, כפי שמציין הסיפור עצמו, שהרי שרה כבר מצויה בגיל הבלות והווסת שלה כבר פסקה ( בראשית, יח 11 ) ; ב . הבשורה השניה היא, ככל הנראה, שאֱלֹהִים החליט להחרי...
אל הספר