עיבודים מאוחרים

קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 110 אלים אחרים במזרח הקדום . לעומת זאת בספרות בית שני, ועוד יותר מכך בספרות חז״ל, האל כבר מזוהה עם אידיאל אחר לגמרי — עם חובשי בית המדרש, עם לומדי התורה, עם רבי עקיבא הרבה יותר מאשר עם בר כוכבא . נמרוד מגלם בהקשר זה את עולם האלילות החושני, הגופני, המוחצן — ניגודו הגמור של העולם היהודי שמזוהה כעת עם למדנות וחיי רוח . בניגוד זה נאחז לימים אמן כיצחק דנציגר שהציב את נמרוד כאידיאל ישראלי אלטרנטיבי לאידיאל היהודי הרבני-גלותי . אבל אם מיטיבים להתבונן ניתן לראות שלניגוד הזה שורשים כבר במקרא . כזכור מסיפור בני האֱלֹהִים, האל מתייצב כנגד החושניות פורצת הגבולות המתבטאת בנהייתם של בני האֱלֹהִים אל בנות האדם . הוא עדיין אינו אל היושב בישיבה של מעלה ומשתקע בד׳ אמות הלכה, אבל הוא לבטח אינו מקדם בברכה מיניות אורגיאסטית מתהוללת . נמרוד — ולו מכוח סמיכות הפרשיות — משויך ״לצד הזה״ של המשוואה : פגאניות, מיניות שמחה, גופניות, טבע . נמרוד, אם תרצו, הוא הפנטזיה הנטורליסטית המתרוננת, זו הקשורה בענקים 22 הפרועים שהתגוללו בעמקים הטלולים עם בנות האדם . הספרות המאוחרת נוטה לנקוט יחס...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים