קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 104 את הפרקים הראשונים של ספר בראשית כזרם חשמלי : האל ברא את האדם בצלמו . מכאן משתמע שהאדם דומה לו ואף יכול להיות כמותו . אלא שהאל חרד מפני אפשרות זו ומנסה למנוע אותה . בפרשת הבריאה נסוב החשש על האפשרות שהאדם יאכל מפרי עץ החיים ( ויזכה באלמוות ) או מפרי עץ הדעת ( ויזכה ביכולת להפעיל שיפוט מוסרי ובמיניות ) . בסופו של דבר הוא אכל מפרי עץ הדעת . האם זה באמת הקנה לו יכולת שיפוט מוסרי ? ובכן אברהם אכן מפגין יכולת כזו ( בפרשת סדום ) . בסיפור הנוכחי מפגינים בני האדם יכולת להתארגן, להתאחד ולהוציא אל הפעל פרויקט הנדסי מרשים ( שמהווה, כך ניתן להבין, בסיס לציוויליזציה ) . אולי גם זו תוצאה של האכילה מפרי עץ הדעת . אם כן, את מה שלא נבלם בהצלחה בגן העדן מנסה האל לבלום כאן, בבחינת מלחמת מאסף . נראה שבני האדם יפתיעו אותו מכאן ואילך שוב ושוב, וספק אם מלחמת הבלימה בהישגיהם תצלח לאורך זמן . בין השורות ניתן לקרוא כאן הכרה ( בשפתיים חשוקות ) של הסופר המקראי בכך שאימפריות כמו בבל אכן האפילו על עוצמתו ובלעדיותו של האל . האיום על העליונות האלוהית מתבטא כאן בכיווניות של הפרויקט :...
אל הספר