אובדן הקסם : בני האֱלֹהִים והנפילים 87 מגלם עקרון של סדר ? זה אכן הרושם המצטייר מפרקים כמו בראשית א׳ . לעומת זאת, מפרקים אחרים המתארים את ההתנהגות האלוהית, כמו גם הפרק דנן המביא את סיפור המבול, מצטיירת דמות נמהרת, קפריזית, הפועלת מתוך דחף וללא שיקול דעת . זו דמות בלתי צפויה העשויה להמיט חורבן על העולם רק בשל גחמה או מצב רוח עכור . התנהגות כזו מתוארת אצל קתרין יום כ׳מחיקה׳ . מחיקה זו, שהיא לטעמה אחד הצירים המרכזיים של ספרות הפנטזיה, הינה ״הריסה מכוונת של הקשרים ההגיוניים״ של המציאות : הקשר 79 תאור זה שלבין סיבה לתוצאה מתבטל, המניעים מתפוגגים, הפעולות נראות רנדומליות . יום אינו בהכרח נכון לגבי חלקים ניכרים מספרות הפנטזיה, אבל הוא אפיון נאמן למדי של התנהגות האל בלא מעט סיפורים מקראיים . לשון אחר : האל ( לפחות כפי שהוא מצטייר בחלק ניכר מפרקי המקרא ) אינו דמות המגלמת עקרון אפוליני של תבונה וסדר, אלא דמות המגלמת מזג קודר, כאוטי, הרסני . האל עצמו הוא עקרון של כאוס . זה המלכוד : במסווה של מאבק למען הסדר האל פשוט שואף לחורבן ולשקיעה גמורה של המציאות, כלומר לחזרה אל הכאוס . עניין זה עולה בקנה אח...
אל הספר