ספרות דתית ופנטזיה: היבטים נוספים

מבוא 55 117 לעמדה זו יש סימוכין גםלפנטזיה או לחילופין לאפשר לדת לכלול את הפנטזיה בתוכה . במחקר האנתרופולוגי . אמיל דורקהיים תפס את הדת בתור התחום של מה שעומד מעבר 118 אפיון זה להבנה האנושית, תחום של מסתורין, של מה שאינו נודע ולא יכול להיוודע . בהחלט משיק לאפיונים של ספרות הפנטזיה כספרות המציעה תמונת עולם שחורגת מן 119 להבדיל מספרות המד״בהאינטואציות שלנו בדבר מציאות סבירה ואף סותרת אותן כליל . ספרות הפנטזיה לא בהכרח שואפת ליצור מציאות אלטרנטיבית מובנת ואפשרית, אלא 120 מובן שעניין זה תקף גם לגבי הספרות הדתית . האלמעדיפה לא פעם עמימות ומסתורין . המשחית העובר בחוץ והורג את הבכורות לא אמור להיות מובן או אפשרי, אלא דווקא מה 121 כדברי קתרין שרודולף אוטו מכנה המיסטריום טרמנדום ; הלא מובן, המסתורי, המאיים . פלדט ( Feldt ) , האל מותיר את עקבותיו על פני הסיפור, אבל העקבות מובילים הלאה מן 122 האותות שהאל מספק ואופי המופעים שלו אינם מצטברים הסיפור, אל תוך האפלה . לכלל נוכחות, אלא בסופו של דבר דווקא לכלל העדר . מדבריה של פלדט משתמע כי ״בוגדנות הדימויים״ המתעתעים שמציע הסיפור פוערת בו חלל והאל נמוג א...  אל הספר