התנ״ך כספרות

קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 52 מבעים . מתוך הסיפורים, כמו גם מתוך המבעים הכלולים בדברי הנביאים, מן הנאומים הכלולים בספר איוב או מדברי התפילה שבתהלים מצטייר עולם, בדרך דומה להצטיירות העולם מתוך האיליאדה של הומרוס, התאוגניה של הסיודוס, התופת של דאנטה או גן העדן האבוד של מילטון . במובן זה ניתן וצריך לדבר על התנ״ך כעל בדיון, שכן הוא מציע לנו מציאות ספרותית יחודית ונבדלת, מציאות ספרותית מובהקת, עולם ספרותי שלם, אוטונומי או סמי-אוטונומי . את העולם הזה יש לקרוא, להבין ולנתח בעיקר על-פי מה שיש בו, מה שנתון לפנינו, כלומר על-פי הטקסט . אינני נוקט כאן איזו עמדה סטרוקטורליסטית חמורה . ברור שיש לקחת בחשבון, עד כמה שניתן, השפעות היסטוריות ותרבותיות, נסיבות גאוגרפיות וכד׳ . עם זאת רצוי להימנע מן היומרה לשחזר באופן אדקוואטי את התודעה המשוערת של 105 ניתן להבין אותה רק מתוךהכותב . תודעה זו אינה ניתנת לשחזור חוץ-טקסטואלי ; הטקסט, בין שהכותב מעיד על עצמו ( בטקסט ) ובין שהטקסט מעיד עליו . לשון אחר : 106 ואם הטקסט נראה פנטסטי — ע״פ קריטריונים מה שמצוי לפנינו הוא בעיקר הטקסט . שכבר הוזכרו כאן, או כאלה שיצ...  אל הספר