חריגה ופליאה

קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 30 57 לכן, לכאורה, אין כל שחר לדיבור על פנטזיה לפני התקופה המודרנית,׳אגדה׳ ל׳מציאות׳ . משום שלפני תקופה זו לא התקיימו התנאים העשויים לאפשר המשגה מסוג זה . לכאורה, על מנת שנוכל לדבר על פנטזיה על הכותב או על סביבתו להחזיק בתמונה של מציאות סבירה והרמטית המושתתת על מושגים של היגיון, ניסיון והיקש מסודר מנתונים ניסיוניים ( כלומר השקפה מדעית או כזו המשיקה לה ) ולהציב כל סתירה של תמונת עולם זו או סטיה ממנה כחריגה או כעודפות . חריגה ועודפות אלה הן המכוננות את הפנטזיה . מערך מושגי זה אינו מתקיים לפני התקופה המודרנית ולבטח לא לפני המאה הרביעית לפנה״ס . עם כל האמור לעיל יש להבהיר כי כל עוד מנסים לבחון את הסיפורים שנכתבו בעת העתיקה בכפוף לעולם המושגים של תקופות אלה ( כפי שהוא משתקף בסיפורים עצמם ) , ניתן לדבר על חריגה בעיקר במובן של מתיחת עולם המושגים ההוא למקסימום האפשרי . הסיפור הופך לפנטזיה כאשר מתחוללת בו מתיחה שכזו . היא יכולה להתנסח כניסים או כהתרחשויות דרמטיות, מטלטלות, מרחיקות לכת . מתיחה זו היא שמאפשרת גם להבחין בין ״סתם״ סיפורי אגדה ( מהסוג שאנו מכירים, למשל...  אל הספר