היבטים עקרוניים

קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 18 המימטי ( או כשם עצם, מימזיס ) הוא הניסיון לתאר את העולם בצורה נאמנה ככל האפשר למה שמצטייר לצורך העניין כמציאות . הספרות המימטית מבקשת להיות נאמנה לתמונה כלשהי של מציאות הניצבת לנוכח הכותב בעת כתיבת הדברים . אחד המבעים המובהקים של מגמה זו היא הרומן הריאליסטי שהתפתח במהלך המאה ה- 19 . הרומן הריאליסטי משקף מציאות קיימת, או לחילופין מתאר מציאות שהיתה יכולה להתקיים, מציאות בדויה הנשמעת לנו ״אמיתית״, כלומר סבירה, אפשרית, ומשום כך אמינה . היא נשמעת לנו כך משום שהיא מעוצבת לפי עקרונות או קשרים המוכרים לנו או המזוהים על-ידנו כמציאותיים . הספרות הפנטסטית, לעומת זאת, נוטה להתרחק מתמונת מציאות שכזו ואף 12 אין להסיק מכךלשלול אותה, להפריך אותה, להשתעשע בה או להציע לה אלטרנטיבות . שספרות כזו אינה יכולה לעורר בקורא תחושה של ״אמת״ . כמו כל ספרות בדיונית גם היא מציעה נרטיב . נרטיב כזה — אם הוא כתוב כהלכה — יכול לעורר אמון, יכול להיות מושך, מפחיד, הדמויות יכולות לעורר הזדהות וכו׳ . כאשר אנחנו קוראים יצירה כמו בשורות 13 אנחנו עשויים לחוש הזדהות עם טובות ( Good Omens ) של ...  אל הספר