שני טיפוסי אישיות [ 31 ] קוגניטיבית בין האני לבין החוץ, וההפרדה לעבר החברה מגבשת באדם את זהותו הייחודית . בממד האונטולוגי, הטיפוס הסיזיפי מחובר לגוף, לחומר ולהוויה . בממד הקוגניטיבי, הטיפוס הסיזיפי רעב לגירויים חיצוניים ואיננו סובל אי-בהירות מבחוץ . הטיפוס הסיזיפי מחובר בעבותות למרחב ולזמן המשתנה-הדיאכרוני . בממד החברתי הטיפוס הסיזיפי נוטה להשתייך לסביבה החברתית, להשפיע עליה ואף לכבוש אותה . לעומת זאת, בממד האונטולוגי הטיפוס הטנטלי מתאפיין כלא מחובר לגופו ועם נטייה לסגפנות בענייני מזון, מין ובריאות . קיימת אצלו נטייה להזניח את ההוויה הגופנית . בממד הקוגניטיבי קיימת נטייה למִסמוס גבולות האגו, תוך נטייה להעפיל במרחב ובזמן לעבר ממד אל-זמני סינכרוני . נטייה זו גוררת את האדם לחוויה קוגניטיבית של איחוד עם המוחלט החיצוני באמצעות קיבעון, אידאה פיקס . בממד החברתי קיימת אצלו הימנעות מקשר בינאישי, תוך כדי נטייה לגיבוש זהותי אינדיבידואלי קיצוני עד כדי חוויה של סוליפציזם כלומר לתקשר בשפה פרטית וניכור מן החוץ . הקיבעון הנפשי השאלה העומדת לדיון הינה כיצד האדם מתגבש אישיותית לעבר היותו טיפוס סיזיפי, א...
אל הספר