פרק א': מקורותיו של רש״ז ומקוריותו

משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 494 [ 6 אך גם במקומות נוספים הוא טורח להעיד על עצמו שהוא שאב "מרבותיו הקדושים" . 7 והוא למעשה הוא קרוב למקורות קבליים-לוריאניים הרבה יותר מאשר רבותיו בחסידות, ניסה להלביש את דברי הבעש״ט והמגיד על קבלת האר״י, כדלקמן . מצויה בידינו אגרת, בה כותב רש״ז : "נכון לבי בטוח בה' שיתן לי לשון לימודים, להבינם ולהשכילם בהראות להם מוצא כל דבר ומקורו בספרים, כי אותיות מחכימות, ועין בעין יראו שאין כל חדש תחת השמש, ואין לנו תורה חדשה ח״ו . רק הכל כאשר לכל נמצא כתוב בספר את אשר כבר 8 אע״פ שדבריו במכתב הזה לא לעצמו נתכוונו עשוהו גדולי הראשונים ( והאחרונים ז״ל ) " . מלכתחילה, אלא לחסידות בכללה, והוא ביקש להדגיש שהחסידות נשענת על מקורות קודמים ומפתחת אותם, הרי ברור שדברים אלה חלים גם על רש״ז עצמו . תופעה זו היא מהותית לקבלה מראשיתה . גדולי החדשנים שבה היו בעלי תודעה עמוקה שהם עוסקים 9 בפרשנות מוסמכת . 10 מאפיין את רש״ז . השלמה ופשרה — הן בין חילוקי דעות הקיימיםניסיון ההרמוניזציה בהווה, והן בין בני-פלוגתא ספרותיים בעבר . לדוגמה, הוא מביא את פירושיהם של הזוהר והאר״י ל...  אל הספר