משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 468 [ שעה שמדובר באופן כללי על הסט״א . הרע המטפיזי, במידה שהוא קיים, כוחו גובר או נחלש כתוצאה ישירה ממידת דיכוי הרע ע״י האדם . גולת הכותרת בעבודת האדם היא הפיכת הרע לטוב . תפקיד זה מתואר בבירור בפרק 247 באותו פרק מוצגת החובה "לדבקה בו המבוא לפרקים הדנים בסש״ב בהייררכיה הדתית . בא״ס ב״ה בכל לב ונפש ומאד, מעומקא דלבא שבחלל הימני, שיהיה תוכו רצוף אהבה מלא וגדוש, עד שתתפשט גם לחלל השמאלי לאכפיא לס״א יסוד המים הרעים שבה, שהיא התאוה שמקליפת נוגה, לשנותה ולהפכה מתענוגי עולם הזה לאהבת ה' כמ״ש בכל לבבך בשני יצריך . והיינו, שיעלה ויבא ויגיע למדרגת אהבה רבה וחיבה יתירה ממדרגת אהבה עזה כרשפי אש, והיא הנקראת בכתוב אהבה בתענוגים . . . שהרע נהפך להיות טוב גמור, כמו יצר טוב ממש, בהסיר הבגדים הצואים ממנו, שהם תענוגי עוה״ז שהוא מלובש בהם, וכן שאר כל המדות שבלב, שהן ענפי היראה והאהבה, יהיו לה׳ לבדו, וכל כח הדבור שבפה והמחשבה שבמוח יהיו ממולאים מן לבושי המחשבה והדבור של נפשו האלוהית לבדה, שהן מחשבת ה' ותורתו . . . ושאר רמ"ח אבריו יהיה במעשה המצות לבד, שהוא לבוש השל...
אל הספר