משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 458 [ הגוף . מעלת הבינוני היא כאשר לשום צד אין שליטה מוחלטת . דהיינו, מהות ועצמות נה״א, על עשר בחינותיה, "לא להן לבדן המלוכה והממשלה בעיר קטנה [ = גוף ] , כי אם בעתים מזומנים, כמו בשעת קריאת שמע ותפילה, שהיא שעת מוחין דגדלות", ולאחר מכן "הרע חוזר וניעור" . אך "מפני שלא לו [ לרע ] לבדו משפט המלוכה והממשלה בעיר ; אינו יכול 160 כלומר, להוציא תאותו מכח אל הפועל, להתלבש באברי הגוף במעשה דבור ומחשבה" . הבינוני לא הגיע להתגברות גמורה על התאוות של הנפש הבהמית, ובכל זאת "לא עבר 162 161 ו"אין בו אפי' עון ביטול תורה" . עבירה מימיו, ולא יעבור לעולם", אפשר להגדיר את שלושת הטיפוסים העיקריים — צדיק, רשע ובינוני — על יסוד יחסם 163 בעבירות, ואילו "זאת היא מדת הבינונים ועבודתם, אל ההרהור . הרשע "מהרהר ברצון" לכבוש היצר וההרהור העולה מהלב למוח, ולהסיח דעתו לגמרי ממנו, ולדחותו בשתי 164 לעומתם הצדיק מצליח "לבטלה מכל וכל", ומלכתחילה "אין נופלים להם הרהורי ידים " . 165 שטות" . הבינוני אינו יוזם פעולות ביחס לרע . מצד אחד, "אינו מתאוה לעשותם [ דברים אסורים ] 167 כלומר, ...
אל הספר