מעלותיו הדתיות של האדם ] 455 [ 131 הרי הוא רשע . כמו״כ,הכלל הוא, שאם היצר הרע משתלט על הגוף "אפי' לפי שעה קלה", 132 רשע בעוברו על איסור קל מדברי סופרים, או בבטלו מצוות-עשה שיכול היה לקיימה, נקרא, כי נתן פיתחון פה ליצר להשתלט . יתר על כן, המהרהר ברצון נקרא רשע באותה 134 אפילו 133 "גם אם אינו מהרהר בעבירה לעשותה, אלא בענין זווג זכר ונקבה בעולם " . שעה, 135 אין ספק "כח המתאוה לדברים המותרים, למלאת תאותו", הוא גילוי של סטרא אחרא . שאלה הם קריטריונים די נוקשים, אבל מאחוריהם מסתתרת חדירה עמוקה לנבכי הנפש . כל שנפתח פתח לכניעה לכוח הרע, הרי סופו פרצה רחבה . הדוגמה המובהקת היא ההרהור ברצון, והיא הגבול הדקיק המבדיל בין בינוני לרשע . לאמור, גם אצל הבינוני עולה מהלב הרהור למוח, אך הוא "דוחהו בשתי ידים", בעוד שהרשע מקבל הרהור זה ברצון, משום שאין הוא משליט את מוחו על לבו . בפרק אחר נמצא ההבדל בין בינוני ורשע בכך שהרשע 136 "שוכח" להפעיל את האהבה המסותרת שבלבו . כנגד הדוגמה הנ״ל של דרגה קלה ברשעות, מובאת דרגה "חמורה" יותר . זו מתבטאת בכך : א ) שהרע גובר בו יותר ; ב ) "ובעתים קרובים יותר" ; ג ) "מתלבש...
אל הספר