תורת הצדיק לפי הדרושים

מעלותיו הדתיות של האדם ] 449 [ או משום שההשקפה לגבי תפקיד ההיפוך נשתנתה . ולאחרונה, בדרושים מופיעים "בעלי תורה" ו״בעלי עסקים", שלא תפסו כל מקום בתור שכאלה בס' התניא, ו"בעל תשובה" הוצב בהבלטה בדרגה העילאית ביותר בדרושים . אף נמצא יסוד לקביעה, המעוגנת בשיטתו של 92 91 ש״הדיוט שבישראל" עולה מבחינה מסוימת על צדיק . רש״ז בדרושים, שנית, התניא הוא "ספר של בינונים" . כל-כולו מוקדש להצבת בניין של ערכים, הדרכים להשגתם, וקביעת מעלות בני-אדם בהתאם למידת הצלחתם בהגשמה . הדיון הוא שיטתי . אגב התיאורים הללו נמצינו למדים גם על השינוי בין תפיסתו של רש״ז לבין מוסד הצדיקות החסידי . לעומת זה, אין מעלותיהם של בני-אדם בבחינת טיפוסים או מדרגות נפרדות תופסות מקום בדרושים . הדיונים סובבים סביב הערכים עצמם, כמעט ללא זיקה לנושאיהם . הצדיק אינו תופס אפוא מקום מיוחד . לעתים נדמה כי כאשר נזכרים צדיקים 93 יש בכך מטרה פולמוסית נגד תופעות מסוימות בהווי החסידי . שלישית, קנה-המידה העיקרי בתניא לקביעת דרגת הצדיק הוא מידת ההיפוך של הרע 95 94 אך להלן ניווכחלטוב, אפילו ישנן "רבבות מדריגות", כולן קשורות "בבחי' מיעוט הרע" . 96...  אל הספר