תורת הצדיק לפי התניא

משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 442 [ היצה״ר שבקרבו, ו״לבו חלל בקרבו", לכן הוא נקרא "עבד ה'", כשם תואר . בעוד שהבינוני 21 מכונה "עובד ה"׳, בהווה, כי עודנו נתון בעיצומו של המאבק לדחות מקרבו את היצה״ר . רש״ז מדגיש ומחייב את המאבק כשלב חיוני בהתעלות האדם . הצדיק התגבר על הרע 22 בבחינת "אתכפיא", ועתה הוא בשלב שהנה״ב, עצמותה ולבושיה, "אתהפכא" מרע לטוב . ע״י כך הוא זוכה להשראת השכינה, לגילוי אור אין-סוף "על נפשו האלוהית שבמוחין 23 כלומר, הנפש ממחישה את מקורה האלוהי . הנה״א היא המחייה את גופו, שבראשו״ . 24 , "כי כמו זר נחשבועיקר מהותו כאדם הוא נשמתו הטהורה, ואילו "גופם נקרא בשר אדם" 25 אצלו" . כביכול, הנפש החיונית איבדה כל תפקיד לגביו . 26 "אף מי שבתורת ה׳ בהקשר זה יש לציין את הרמז השקוף של רש"ז נגד הלמדנים . חפצו ויהגה בה יומם ולילה לשמה , אין זו הוכחה כלל שנדחה הרע ממקומו, אלא יכול להיות 27 צדיק, לפי רש״ז, הוא שמהותו ועצמותו הוא בתקפו ובגבורתו במקומו בחלל השמאלי״ . מי שהשתקעותו האינטלקטואלית בתורה, קיום המצוות הלכה למעשה, הולכים בד בבד עם המאמצים הפסיכולוגיים לעקירת שרידי כוחות הרע...  אל הספר