פרק ז': תורת הדבקות

משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 416 [ כחלק מן הדבקות . "ולכן נקראת אהבה זו בנפש האלוהית, שרצונה וחפצה לדבק בה' חיי 8 או : "וזו היא אתדבקות רוחא ברוחא בתכליתהחיים ברוך הוא, בשם אהבה מסותרת" . 9 לפני כן נאמר שכך היא "עיקר האהבה" . במקום הדביקות והיחוד כשהיא מחמת אהבה" . אחר ייאמר על התורה, כי ע״י "גילוי דעת התורה במחשבת האדם . . . זוכה להילוך במדרגות בהשגות גדולת א״ס ב״ה, שיומשך בו בחי' הדעת" בנפשו . ואז "תהיה נפשו דבוקה ומקושרת 10 סגולתו של לימוד התורה כאמצעי יעילבאלקותו ית', שזה נמשך ע״י עסק התורה" . לדבקות מודגשת גם בקטע הבא : "כל איש נלבב אשר ידבנו לבו, וכלתה נפשו לדבקה בו ית' בתמידות, ולהיות ה' שוכן בקרבו תמיד בלי שום הפסק ופירוד לעולם אפילו רגע א', יקנה לו התורה במוח הזכרון שבנפשו . שאז גם אם עוסק בצרכי הגוף , הרי התורה היא 11 במקום אחר ייאמר על בבחינת עלמא דאתכסיא שבנפשו, שמאיר בו יו״ד של שם הוי'" . המצוות, כי "המקיימן באמת, הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת . ואי אפשר 12 חשוב להדגיש בנקודה זו את עמדת רש״ז . לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ״ח פקודין״ . הדבקות האמיתית והיש...  אל הספר