יראה ואהבה ] 401 [ והוא "אינו יכול ללמוד ודעתו קצרה וגם עוסק במו״מ", יכול הוא למרות הכול לפתח את 172 האהבה הטבעית, ולו ע״י התכוונות פשוטה במילה ״אחד״ שבקריאת שמע . הדימוי המובהק למצב של האהבה המסותרת, שלפי תוכנו יכול הוא להופיע בכל כתבי רש״ז, הוא השינה או הזיכרון . בשינה נפסקת הפעילות המחשבתית השוטפת, ואת מקומה תופס הדמיון שפריו הוא החלום . ייחודו בכך שאינו נובע מבחירתו ורצונו של החולם . כמוהו כוח הזיכרון שבאדם, "שזוכר את ה׳ בלבו ויודע דרך כלל שמכה״כ [ = שמלא כל הארץ 173 אבל זהו זיכרון סטטי או כוחני בלבד, שכן באותה שעה גופה יכול אדם להפעיל כבודו ] " . את רצונו הוא ולעשות את ההיפך הגמור המתחייב מאותו "זיכרון" . על כן נקרא אדם להפוך את הזיכרון הזה לכוח דינמי אשר ינחהו בפעולותיו, לעורר אותו משנתו . לפני שנתקדם נציין, כי במיוחד בתניא חוזרים ונשנים המונחים : "דחילו ורחימו טבעיים", שהם אמוציונליים-אינסטינקטיביים, מול "דחילו ורחימו שכליים" או אינטלקטואליים . 174 אינם יצירתו של רש״ז, אבל תוארי הלוואי הם מקוריים . רש״ז המונחים ״דחילו ורחימו" משתמש בהם כדי להביע את היסוד החשוב של ההתבוננות השכלי...
אל הספר