משמעות הכוונה ] 367 [ מגיע שם לידי פיתוח, אבל הוא ברור כשלעצמו והולם את השיטה : " . . . והן כוונות התפלה 7 שהצמח-צדק "התרעם ע״ז 6 מסורת חב״דית מספרת,ויחודים עליונים ליודעים ומשיגים " . ששינו ( בדפוסים מסוימים ) מאשר יסד אדמו״ר הזקן, באופן שהסידור יוכשר גם למי שאין לו יד בחכמת הקבלה, וגם לנערים" . כלומר, אין הסתייגות עקרונית מתורת הכוונות, אלא התעלמות מכוונת בנסיבות הקיימות . במילים אחרות, מבחינה עיונית הקבלה היא מאבני הפינה בהגות רש״ז . אך בפרקטיקה יש להבדיל בין רמות שונות, ואין להעלות דרישה אחידה 8 של ביצוע "כוונות וייחודים" מכל בני האדם . כך בתפילה וכך במצוות . מצד אחד דרש רש״ז שאדם ילמד וידע את התורה על פשטיה וסודותיה, שאלמלא כן 9 מצד שני יודע הוא שאין כל אדם בר הכי, ואין אנו מוצאים שרש״ז מחייב מתחייב בגלגול . 10 למשל, " . . . מצות שופר ולולב, שהרבה כל אדם לקיים מצווה לפי כוונותיה ודקדוקיה . 11 מכאן פתח לגישה רלטיבית, כוונות תלויות בהם ליודעי דעת , שנוגעים עד רום המעלות" . שמצאה את ביסוסה, כמדומה, בתפיסת מבנה המצווה ואופיה . שני יסודות מציין רש״ז בכל מצווה : היסוד התיאונומי והיסוד ה...
אל הספר