התפילה ] 363 [ זה, "ע״י התורה שהיא מהות חכמתו ית', באה הנפש לבחי' חכמה, כח מה, שהוא הביטול 142 אפשרות ההזדהות או ההתקשרות עם הקב״ה דרך התורה אמיתי, שהיא מוחין דגדלות" . שהיא דבר ה' וחכמתו, גדולה מעצם טבעה מזו שבתפילה . אפילו תהא התפילה בבחינת 143 והן תכלית "יחוד עולמות עליונים ", אבל עניינה של תורה הוא בגילוי רצונו של הקב״ה . הגילוי חשובה לאין ערוך בתפיסת רש״ז . לכן יש בתפילה "כריעות והשתחואות, כמשל 144 ואילו המלך שכורעים ומשתחוים לו מפני שאי אפשר להתקרב אליו מגודל מעלתו" . 145 הלימוד הוא בחינת דיבור והמשכה בלימוד השכל תופס ומקיף את החכמה האלוהית . 146 שהקב״ה יושב ועוסק בתורה כו' . וזהו שנק' התפלה סולם . . . ישירות מהמקור . "וכמאמר פי' הסולם הוא העליי' בבחי' רצוא . אך ראשו מגיע השמימה, שבשמ״ע מתחיל השוב כנ״ל, 147 ועיקרו אח"כ ע"י תומ"צ" . עליונותה של התורה מתבטאת גם בתפיסתה האמצעית של התפילה . "מדאורייתא אין צריך כ"א ק״ש ומעט תפלה, כמו במקדש ראשון שלא היו מתפללין , לפי שהיה שכלם בהיר בשחקים כל היום לראות ולהבין פלאות א״ס ב״ה . אבל אנשי כנסת הגדולה בתחלת בית שני ראו שנתמעט השכליים ונתקרב...
אל הספר