משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 356 [ העליונות", מושג שנודף ממנו ריח הרציונליזם הפילוסופי . דומה שעדות חשובה נמסרה לנו מפי האדמו״ר האמצעי, בתחילת קונטרס ההתפעלות : "לא פעם ולא שתים שמעתי מפיו, שכל עיקר מגמתו ויגיעתו במסירת נפש על אנשי שלומנו, רק שיקבע בנפשם גילוי 85 רק התפעלות אלוהית דווקא, ולא התפעלות אלוהות, דהיינו שתהיה התפעלות נפשם חיי בשר" . "גילוי אלוהות" הוא אפוא דבקות שבאה לאחר התבוננות, והיא מקיפה את 86 רש״ז כוחות השכל והרגש כאחד, היא ממלאה את הנפש, וממילא מתבטלת זו במקורה . שואף לאינטגרציה של הנפש בהתכללותה באלוהות, אותה גילתה כשוכנת בעולם התחתון . הדגשת האימננטיות האלוהית היא מושכל חסידי יסודי, ורש״ז נתן כיוון שכלי להכרת יסוד זה . ומכאן לנקודה הבאה . בקבלת האר״י מדובר על "כללות צורך התפילה", ש"כל התפלות הם כדי לברר הבירורים שיש באותן הז' מלכים שמתו . והנה בכל יום ויום, ובכל תפלה ותפלה, מתבררים בירורים 87 וכן, "כוונתינו עתה היא שעל ידי תפלתינו להעלו' העולמו' ולכלול אותםוניצוצין חדשים" . עד עולם האצי', וללקט כל ניצוצות הקדושה שנתפזרו ונתערבו בין קליפו' ג' עולמות בי״ע,...
אל הספר