התפילה ] 349 [ בטרנסצנדנטיות האלוהית, "אשר ע״כ תכלה אליו נפש כל חי להבטל במציאות ולהתכלל 8 באחד ממש" . זו מביאה להתפרצות עצומה, "עד שאין כח בנפש לכלוא את האה״ר" . תפילה כזו דורשת הכנות מצד האדם . עליו "להלחם עם גופו ונפש הבהמית שבו, המונעים הכוונה, במלחמה עצומה, ולבטשם ולכתתם כעפר קודם התפלה שחרית וערבית מדי יום 9 העולם סוברים, "שקודם ביום, וגם בשעת התפלה, לייגע עצמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר" . 10 אך לדעת רש״ז, יש צורך ב"כובד ראש",התפלה יוכל להיות טמטום הלב", כלומר, עצבות . שפירושו : מרירות על פחיתותו, שמקורה "במוח בידיעה היטב, וא״צ שיהיה בלב דוקא" . במקום העצבות שבלב מציג רש״ז שלושה אמצעים "להסיר כל המונעים בתפלה", והם : 11 וכמובן, צריך אדם להתפנות טבילה במקווה, צדקה, לימוד דברי מוסר ובפרט מן הזוהר . 12 לחלוטין מכל עסקיו, מצב שהוא מעין מדרגה של תשובה . 13 יש התפילה נתפסת כאחת מנקודות השיא בעבודת ה' . "בכל שעה שמתפללין כנ״י, בחי' גאולה ברוחניות כללות נש״י, שהוא ענין הארת משיח ממש, אלא שהיא ברוחניות ולא בגשמיות . ואם היו כל ישראל מתפללין בכוונה, ולא היה אור האהבה חולפת ועוברת 14 כלומר, היי...
אל הספר