תורה ומצוות ] 337 [ בקטע זה, ואולי גם בקטעים אחרים, מתכוון רש"ז כנראה ללימוד ע״פ הסוד . אך עיקר משמעות ה״לשמה" היא כוונת הדבקות . כך נראה מהדרישה המינימלית להביא את הדחו״ר הטבעיים לידי התגלות, שכן “אי אפשר לעשות לשמו ית' באמת למלאת רצונו לבד בלי 337 אם הכוונה היא מתוך אהבה שבהתגלות לבו בלבד, הריזכרון והתעוררות אהבתו ויראתו" . זו דרגת בינוני, שעוצמתה חולפת ואינה מביאה להשלטת מהות ועצמות הנפש האלוהית 338 מידה מפותחת יותר היא על מהות ועצמות הנפש הבהמית, אלא רק בבחינת לבושים . 339 נקודת המבחן של האדם “להיות כוונה זו אמיתית בלבו — שיהיה לבו בדחו״ר שכליים . חפץ באמת יחוד העליון הזה — צריך להיות בלבו אהבה רבה לה' לבדו, לעשות נחת רוח 340 לפניו לבד, ולא לרוות נפשו הצמאה לה'" . ה"לשמה" הוא הניגוד המוחלט של “לשמו" . כלומר, ללא כל תערובת עניין אישי, אלא אך ורק “לשם שמיים", להביא לידי גילוי האור העליון . דבר זה אינו יכול להתבצע ללא ביטול היש . “כל כוונתו במסירת נפשו לה' ע״י התורה והתפילה, להעלות ניצוץ אלוהות 341 לכן מתמזגות כאן תורה שבתוכה למקורו, תהא רק כדי לעשות נחת רוח לפניו ית'" . ותפילה גם ברצ...
אל הספר