פרק י״ב: תורת המידות

משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 272 [ 7 6 ואילו דעת, כבחינת התקשרות מתמדת, היא קיום המידות וחיותן . המולידים את המידות, 8 יש להוסיף ולציין, כי אין המידות מהוות התגלות מלאה של השכל, כי אז היו הן בטלות בו . כנגד התפיסה הרואה במידות גילוי של השכל, ישנה תפיסה המציגה את המידות כהיפוך של השכל . רש״ז מסביר, כי מאחר שהשכל הבין שדבר מסוים הוא טוב, מיד מתהווה תשוקה 9 וכך לאותו דבר . “זהו בחי' צמצום לגבי השכל שיתהפך למהות אחר ממש , שנעשה מדה" . נראה גם במקום אחר בו מסביר רש״ז כי אמנם לאחר שאדם מתבונן בדבר ועומד על ערכו מתעוררת בקרבו אהבה לאותו דבר, אבל אין פעולה שכלית זו אלא פרויקציה של השכל, “ואין לו ערך כלל וכלל לגבי כח השכל מצד עצמו" . כהוכחה לכך, טוען רש״ז, “פועל אומן" מצטיין שכלו במעשה מלאכתו, אך יכול להיות שוטה לכל דבר חכמה . כך ייתכן שכל של מידה, שביסוד התפעלות מסוימת טבוע היגיון שהביא אליה, “אבל איננו כח שכלי מצד 10 עצמו, רק השכלת המדה בלבד" . תפיסה זו מפותחת בעיקר בדרושי הסידור . ברוב המאמרים שם נתפס השכל כמפעיל ומגלה את המידות הקיימות בנפש כמהות לעצמן . המידות מכונות “מידות טבע...  אל הספר