פרק י': חב״ד

חב״ד ] 267 [ 71 בינה היא שכל “פועל קצת", ודעת הוא “פועל גמור", שם “נולד בכוח, שכל היולי פסיבי, ונתחדש השג' וידיע' ברור׳ ושלימ'" . עצם הברירות הזאת היא היא בחינת ההכרעה שבדעת . 72 אולם, אם בהגדרת היחסים ביןבמישור המוסרי מתפרשת הכרעה זו כבחירה בין טוב לרע . חכמה ובינה רב השוני מן הדמיון שבין ר׳ ברוך לרש״ז, הרי בעניין הדעת נמצאת קִרבה רבה 74 כאקטואליזציה של הכרעת השכל, וכן 73 זאת בעיקר בסגולת הדעת בהפעלת הו״ק,יותר . 75 אולם אין להשוות זאת לעושר המחשבה של רש״ז, בקישור הדעת לשתי בחינות הרצון . להגותו המסועפת והמעמיקה בפסיכולוגיה של הנפש, ובהדגשת ראייתה כיחידה שלמה, המתבטאת בתפיסת ה״התפעלות", שהיא היא סגולת הדעת . מכאן חשיבותה המרכזית של הדעת בשיטת רש״ז . 71 ר׳ שלום, הגות, עמ' 150 72 עמוד העבודה, קח ע״ד . 73 אך בוודאי שאין לדבר על זהות, ולו מסיבה יסודית אחת : אצל ר׳ ברוך נודע לדעת תפקיד מכריע בתהליך בניית ההכרה . ואילו לפי רש״ז תהליך זה נסתיים בבינה, והדעת אינה אלא העמקה והתמדה, בחינת שמירת הקיים . 74 כאן הבדל מכריע . ו' הקצוות לקוחים כמובן מן הקבלה, אבל אצל ר׳ ברוך עניינם אברי הגוף, בעוד שא...  אל הספר