משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 250 [ הפועל אלקי בנפעלים שהוא מאין ליש כו' . וקצת מהם יתפעלו מזה וישמרו מעשות רע כו' . וא״כ מה זו האמונה שנתייחדה לכנ״י בלבד ? " ותשובתו, אוה״ע משיגים רק מציאותו ולא 9 ואילו נה״א מתבוננת בבחי׳ סוכ״ע ומגעת לאהבת ה', לרגש ההתבטלות מהותו ועצמותו, 10 השאלה השנייה בפני מקורה, והרי “אין לאוה״ע חלק כלל, רק ישראל לבדו חלק אלוה" . היא : מדוע “בכללות נש״י אמונת ה׳ בהם בבחי' טבעית ולא בדרך לימוד", ואפילו נשים וקטנים “יש להם אמונה חזקה בה' אחד תיכף משיגדלו ויבואו לכלל דעת קצת ? " תשובתו היא, שע״י “המצוות שישראל עושין ממשיכים בנפשם אא"ס ב״ה עד שבניהם הנולדים מהם נטבע בנפשם מהארת אא"ס עד שישיגו ויכירו מיד באא״ס תיכף כשיגדלו . . . ומוריש 11 עם זאת ברור, שאין להסתפק בכך שכל אדם תורם באופן אקטיבי הארה זו לבנו הנולד" . להחדרת התורשה לצאצאיו, אלא כל אדם חייב לעמול ולהעמיק את האמונה בנפשו הוא . אחת האסמכתאות המפורסמות של רש״ז להיות האמונה חלק בלתי נפרד מנפש כל 12 כי “גנבא אפום מחתרתא יהודי שאין להסביר אותה בדרכי ההיגיון, היא דברי התלמוד רחמנא קריא" . לכאורה, הרי פר...
אל הספר