פרק ז': כוחות הנפש

משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 238 [ 4 לפיכך נמצא את התענוג בתחומים חושניים, אמוציונליים ואינטלקטואלייםלכל התענוגים . 5 כאחד, כאשר בכל תחום מתבטא התענוג בדרך אחרת . יש להבדיל בין שני סוגי תענוג : גשמי ורוחני . הראשון — מקורו בנה״ב, ביסוד המים 7 וזאת משום שהם פסולת שנפלה בשבירת 6 תענוגי העוה״ז נחשבים כ"בגדים צואים",שבה . 8 אבל דווקא נקודה זו צריכה לשמש מנוף . דהיינו, אין לדחות את התענוג, אלא הכלים . 9 את התענוג יש לנצלו באופן חיובי . אמנם אין רש״ז רואה, כמקצת חבריו במחנה החסידי, הגשמי כתנאי הכרחי לתענוג רוחני, אך יש בדבריו משום חיובו של העונג הגשמי במסגרת 10 לאמור, מוטל על האדם להביא לבירור הטוב, וזאת בשימוש בתענוג גשמי ( שאינו דתית . 11 גישתו זו ניזונה אפוא מתורת חיובה של העלאת אסור כשלעצמו ) לצורך מצווה דתית . ניצוצות, שרש״ז מרבה להדגיש אותה . ולכן מוטלת חובה לעקור תאווה גשמית, שכן הרע עתיד להתבטל . מידת העקירה היא בעצם הקריטריון לקביעה מעלתו הדתית של האדם, 12 לפי סש״ב . 13 מכאן כוחו העצום . רש״ז אף מבדיל הסוג השני מקורו בנה״א, בבחינת יחידה שבנפש . בין תענוג רוחני שהוא “גדול...  אל הספר