משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 232 [ 9 כמדומה, כותב רש״ז אלא מותנית זכות זו בשלמותו הנרכשת במהלך חייו . רק פעם אחת, כי כדי לזכות “לנשמה עליונה שלמעלה ממדרגת רוח ונפש" צריכים ל״זיכוך החומר במאד מאד, וגם תורה ומעשים טובים הרבה" . זוהי גם דרגת אהבה רבה, לה זוכים צדיקים בלבד . משמע, “נשמה" ישנה בצדיק בלבד, לפי התניא . השימוש במונח “יחידה" מעורר בעיה . לעתים נראה כאילו מונח זה מכוון לשורש 10 במשמעות זו עסקנו כבר בפרק הקודם ואין טעם לחזור . אך הנשמה שנשאר למעלה . לעתים משמעו : החלק העליון ביותר מבין הנרנח״י, כמקובל בספרי קבלה רבים . למשל, 11 וכך יש להבין גם את הדרוש על “יחידה הוא בחי' הרצון פשוט שלמעלה מן החכמה" . “בכל לבבך", שפירושו אהבה שע״י התבוננות המבוצעת ע"י “יחידה שבנפש שבכל ניצוץ 13 12 שימוש זה מתאים ל"נקודת הלב" או ״רעותא דלבא" השגורים בכתבי רש״ז,האדם" . ואלה אינם מכוונים לשורש הנשמה . הכינוי “יחידה" נדרש בסמיכות ל"יחיד" . לאמור, רש״ז מבדיל בין “אחד" שהוא עצם המורכב ומחובר מחלקים, לבין “יחיד, הוא בחי' עצמותו ית', שאין עוד מלבדו, שהוא פשוט בתכלית הפשיטות, ואינו בגדר מספר" ....
אל הספר