משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 228 [ 7 משמש המשל להבעת הרעיון מהדורותיה, חוזר ומופיע משל החבל . אך בעוד שבמקורו ש"כל מציאות האהבה והדבקות הוא לידבק בחבל הזה ולקשר בשרש נשמתו הדבוקה בו ית'", ועל שורש זה נאמר לפני כן : “אין הכוונה שהנשמה נפרדה ממנו ברדתה למטה, אלא 9 להביע את הקשר הנצחי שבין 8 — הרי רש״ז משתמש במשל כפשוטושרשה נשאר שם״ 10 בעוד הנפש המלובשת בגוף לבין מקורה האלוהי . באותו אופן פורש גם “ענין הכרת", 11 שבמקורות האחרים נתפרש כ״ניתוק הנשמה התחתונה משרשה העליון" . לעומת התניא מצוי הרעיון במידה רבה בדרושים, ולפי סגנון הדברים אף נראה שרש״ז ייחס חשיבות מרובה לתפיסה זו . נפתח במאמר שיש בו כדי להזכיר את לשון ס׳ עץ-חיים שהובא לעיל . ״נודע, שלא כל הנשמה כולה בכללה היא מלובשת בגוף האדם למטה . . . ואיך 13 מן הנשמה היא 12 אלא קצת הארהתוכל להתלבש בגוף האדם למטה שהוא קטן מהכיל . 14 ונקרא מזל בלשון רז״ל המתלבשת בגוף . וכל הנשמה כולה היא למעלת בבחינת מקיף, 15 ואין הכוונה על מזל ממש, שהרי אין מזל שאמרו : ׳אע״ג דאיהו לא חזי — מזליה חזי' . לישראל . אלא הכוונה על הנשמה שלמעלה שאינה מלובש...
אל הספר