משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 172 [ נובע מהתבוננות וממסקנה שכלית בלבד, אלא הוא מותנה במפורש בקיום תורה ומצוות ובהתגברות על כוחות הרע שבאדם . על כל אדם מוטל התפקיד "להמשיך בחלקו גילוי 222 ובלשון סש״ב : "כפי הפנאי שלי בקביעות עתים ביום ובלילה, כדת הניתנת לכל זה" . 223 כאן קיימת אמנם השפעה חסידית הקובעת היעדר קנה-מידה אחיד לחובות אחד ואחד" . הדתיות של כל אדם, אלא כל אדם יפעל בהתאם לעצמותו הנתונה לו . לפיכך נברא העולם 224 כאילו חסר, כדי שהאדם יביאנו לשלמות . ברצוני להוסיף, כי תפיסה זו של רש״ז, הקושרת את תכלית הבריאה בפעילותו של 225 אנו קוראים : "וכשהאדם לומד, ממשיך אורהאדם, מצויה בתניא כמו בדרושים . בקו״א א״ס ב״ה בעוה״ז להיות נכלל ובטל באורו ית׳, כי זה כל האדם . וזאת היתה עבודת רשב״י וכל התנאים ואמוראים בנגלה, להמשיך אורו ית׳ ולברר בירורי נוגה, כל משך זמן הגלות דשלטא אילנא דטו״ר . . . כי זהו תכלית ההשתלשלות, שירד העליון למטה, ויהיה לו דירה 226 "שזהו תכלית השתלשלותבתחתונים, כדי להעלותן למהוי אחד באחד" . וכן בסש״ב : כל העולמות להיות כבוד ה' מלא כל הארץ הלזו דוקא מבחי' גילוי, לאהפכ...
אל הספר