תורת הבריאה ] 149 [ כח זה וחיות זו נקראת בשם מאמר ואותיות יהי אור . כי אף שאינן כאותיות מחשבה שלנו 6 שלכן נברא האור מהמשכת כח ח״ו, מ״מ הם ענין המורה על התהוו׳ האור מאין ליש . זה, ולא נבראו ממנו דברים אחרים שנבראו ג״כ ממדת חסד, כמו מים וכיוצא בהם, מפני שנתלבשו בהם כחות בבחי' צירופים אחרים המורים על התהוות המים, וכיוצא . ונמצא כי כל חיות וכחות הנמשכות ממדותיו הקדושות לתחתונים לבראם מאין ליש ולהחיות' ולקיימם נקראו׳ בשם אותיו' הקדושות, שהן בחי' המשכת החיות מרצונו וחכמתו ומדותיו להתהוות 7 השאלה היא, מהו היחס בין המאמר "יהי רקיע", למשל, לבין צירופי עולמות ולהחיותם" . האותיות ? על כך משיב רש״ז : "שכללות הרקיעים נבראו וחיים וקיימים בכללות תיבות אלו שבמאמר יהי רקיע וכו', ופרטי הברואים שבז' רקיעים נברא כל פרט מהם וחי וקיים 8 כמו שאור הירח הוא מאיזה צירוף אותיות מתיבות אלו או חילופיהן ותמורותיהן" וכו' . השלכה של אור השמש, כך "מכללות המשכה והארה גדולה הזו של ( כ״ב האותיות ) האיר ה' והמשיך ממנה תולדותיה כיוצא בה, וענפיה, שהן תולדות והמשכת האור מהאותיות, והן הן חילופי אותיות ותמורותיהן, וברא בהן ברו...
אל הספר