תורת הספירות ] 97 [ היא ההתבטלות וההתכללות של האדם במקורו, באין האלוהי . במסגרת זו אין מערכת 78 הספירות ממלאת פונקציה מיוחדת . נראה לי, שבעיקר שעה שרש״ז מתייחס לספירות ככלים, כמכשירי פעולה בהנהגת העולמות, ״כלומר, שאור אין סוף יורד ומתצמצם . . . דהיינו, שיתלבש במדותיו בבחינת מ״ל 79 "חולף" הוא, רש״ז, על פני מערכת הספירות כולה, דאצילות, ומשם ינהג את העולמות", תוך הבלטת מעמדה של מלכות בהנהגת אין-סוף את התחתונים . דוגמה נוספת תשמש העובדה, שרש״ז מטיל על גבורה ומלכות את אותו התפקיד : צמצום אור השפע כדי לאפשר חיות לנמצאים . ואל יטען הטוען, שגם בקבלה משקפת מלכות את מידת הגבורה כמידת הדין הרפה . שהרי אצל רש״ז, כמעט כל תפקידן של שתי הספירות הללו מתמקד בנקודה 81 בו מדבר רש״ז על יחוד קוב"ה ושכינתא, למטרת השפעה והנהגה 80 וכך גם במקום אחר, זו . בעולמות, כעל יחוד שמות ״הוי' ואלקים שנק' זו״נ, כידוע " . ושוב, בדיוני רש״ז, בעיקר בשה״ו, תופסות מקום די חשוב הספירות חסד וגבורה . אך בעוד שבקבלה שתי ספירות אלה הן מנוגדות זו לזו, ובאות לידי איזונן בספירה שלישית, תפארת, ויחדיו הן מהוות מבנה טריאדי בעל חשיבות יס...
אל הספר