פרק ג׳: תורת הספירות

תורת הספירות ] 89 [ 8 ״הספירות הן בחי' אלוהות "י״ס שהן בחי' אלוהות ואור א״ס מתייחד בהן בתכלית היחוד״, 9 ״דזו"נ דאצילות שהם אלוהות ממש שבתוכם ובהן מתלבש ומתייחד אור א״ס ב״ה ממש", 10 "כנודע מאיר אור א״ס ב״ה המלובש וגנוז בחכמה דאצי׳, דאיהו וגרמוהי חד באצילות", ממדות העליונות שאין להם סוף ותכלית מצד עצמן, כי אור א״ס ב״ה מאיר ומלובש בתוכם 12 11 וכך בשעה שרש״ז מדבר על המידות ש״נמשכו ונאצלו מאתו״,ממש, ואיהו וגרמוהי חד" . הרי שישנה פה בחינה נפרדת . לכן מדגיש רש״ז, בדומה לתורת התארים, כי ״איהו וגרמוהי חד, דהיינו מדותיו של הקדוש ב״ה ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו עם מהותו ועצמותו . . . ולכן גם יחודו שמתייחד עם מדותיו שהאציל מאתו ית', ג״כ אינו בבחי' השגה להשיג איך מתייחד בהן . ולכן נקראו מדותיו של הקדוש ב״ה, שהן הספירות, בזה״ק רזא דמהימנותא, 14 כיצד ? דבר זה 13 כלומר, המידות מתאחדות במאצילן . שהיא האמונה שלמעלה מן השכל" . הוא מכבשונה של האמונה ונעלם מן השכל . "עולם האצילות שהוא למעלה מהשכל וההשגה 16 הם המקובלים, ורש״ז הולך ומגלה 15 ברם, העניין "ידוע למשכילים",וההבנה לשכל נברא" . טפח . "הואיל ודברה תו...  אל הספר