פרק ד׳: סקירת המחקר

משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 50 [ לדורות כל פרשת מסעותיו ומלחמותיו ונדודיו ופולמוסיו של הרב, העלו על הכתב מעט מאד מתוך הויות עולמו הפנימי, מסגולותיו האישיות, משיחות חולין ומלי דבדיחותא שלו . הצד האישי של הרב נגנז כמעט כולו" . שטיינמן עצמו ניסה לתקון מעוות זה . אך יש להוסיף שב״שיחות" וב״זכרונות" של "נשיאי" חב״ד, ישנה התייחסות לא-מועטה לצד זה של רש״ז . בהשקיפם מנקודת מבט היסטורית, עמדו חכמים שונים על תרומתו הגדולה של רש״ז לגיבוש החסידות בשעת המשבר הקשה לתנועה, עקב החרמות והרדיפות בשנות השבעים 7 אך בעצם הליכוד 6 אמנם אף הוא לא הצליח להביא להרגעת הרוחות,של המאה הי״ח . וההנהגה של העדה דווקא ברוסיה הלבנה ובליטא, אזורים הסמוכים למרכזי ההתנגדות, ראו אות כבוד לרש״ז . מקצת ראו בתורתו חלק בלתי נפרד מאישיותו, וקשרו בפרשה זו הערכה ל״אותו האיש הנפלא, שהשכיל לאחד את הרבנות והחסידות לחטיבה אחת, ובזה 8 לתחום זה מתקשרת פרשת יחסו של הקיל על 'הגרים' את כניסתם למחנה החסידים" . 9 אע״פ שחשיבות מרובה טמונה בה . ר׳ חיים מוולוז'ין לרש"ז, פרשה שטרם נחקרה כראוי, בפרשת ניתוח תורתו של רש״ז רבה העזובה . ...  אל הספר