פרק ג׳: כתבי הרב

משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי ] 28 [ 8 באשר לבעיה השנייה — המסורת מספרת שרש״ז הגיה חלק מן הכתבים, וישרו בעיניו . יחד עם זאת יודעת המסורת לספר במפורש שהוכנסו הוספות מצד הכותבים הדגולים . והן 9 כיום, לא בכדי נשמע רינון בחוג חסידי האדמו״ר האמצעי כלפי הספר "ליקוטי תורה" . כאשר החלו בברוקלין להדפיס את "מאמרי אדמו״ר הזקן", ניתן בידינו כלי חשוב להשוואה 11 אף ישנה עדות 10 עם זאת למדים אנו כי קיימים בכת״י דרושים מקוריים נוספים . ובדיקה . 12 לבסוף, לא נוכל להימנעפנימית על בחירה סלקטיבית של החומר שהובא לדפוס ע״י הצ״צ . מהזכיר את ר׳ אהרן הלוי מסטרושלי, שהיה תלמיד רש״ז במשך כשלושים שנה, ובעיה לא קלה היא כיצד הבין התלמיד את רבו, מה פירוש ומה חידוש יש בספריו שלו . כיסוד לעבודתנו הנחנו את הספרים הבאים, הרשומים בסדר אלפביתי, והתייחסנו אליהם 13 אגרת התשובה ( אגה״ת ) , לקוטי תורה ( לק״ת ) , כאל חומר אותנטי : אגרת הקדש ( אגה״ק ) , ודווקא בפי מקורות חב"דיים, "בעל התניא ושו״ע" . יש שמזכירים את התניא בלבד וממלאים פיהם מים לגבי יתר החיבורים . אגב, מוזר שיש מי שמייחס לו חיבור ״לקוטי תורה ( או תניא ) "...  אל הספר