תשרי תשפ"ו, ספטמבר 2025 גיליון 101 57 רחוקים . החנות קיימת ופעילה עד היום והעיצוב נותר כמעט ללא שינוי כבר עשרות שנים . השיפוץ האחרון נעשה כאן בשנות החמישים, ואז הותקנו המדרגות הלולייניות שמובילות לקומה העליונה . 64 שנים בילה הרמן בחנות, עד שפרש ב - 1997 . מתחרהו, יחזקאל סטימצקי, נהג לומר : "אני יודע שאדון מאיר מוכר ספרים יותר טוב, אבל אני סוחר יותר טוב" . אביו של עמוס עוז, בעת מחסור, "היה הולך לחנות של אדון מאיר למכור שם קצת כרכים יקרי ערך כמו חותך בבשרו החי" ( מתוך : "סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז ) . הייתה זו אחת מחנויות הספרים "שבעליהן גם קוראים אותם", כדברי תום שגב בספרו "המיליון השביעי" . עזרא המנחם נזכר בסיפורו "מחסן הספרים של לודביג מאיר", איך נכנס לחנות בחרדת קודש ונענה מבין המדפים, במבטא יקה כבד, ב"יא . . . כן" . סוזן גודמן כתבה ב"ג'רוזלם פוסט", כי רק שם ניתן היה למצוא ספר ביידיש הפותח ב"וען איך בין גבען זקס יאר אלט" – "פעם אחת בהיותי בן שש" - מילות הפתיחה של "הנסיך הקטן" . בוקר אחד, בחודש יולי ,1961 נכנס קצין משטרה בשם טריפוס לחנות הספרים . הוא ביקש מבעלת החנות לשאול מספר...
אל הספר