תשרי תשפ"ו, ספטמבר 2025 גיליון 101 19 "מלאכותית" שמנכיחה נוכחות זרה בלב מרחב מוסלמי . לפיכך, היא הופכת ליעד קיומי : לא פרטנר לדיאלוג, אלא מכשול שצריך להיעלם . מיתוס הכיבוש ותודעת ההתנגדות המשטר האיראני משתמש בכוחו התיאולוגי ליצירת נרטיב שבו השיעים אינם עוד מיעוט נרדף, אלא נושאי הגאולה של האנושות . מתוך הסיפור הזה צומחת תודעת ההתנגדות : לא עוד נרטיב של קורבנות — אלא תביעה פועלת לגאולה באמצעות מלחמת קודש . ישראל, כסמל לחילוניות, קולוניאליזם ומערביות, הפכה ליעד המרכזי . השנאה כלפיה מגויסת לא דרך רגש ספונטני — אלא כמרכיב מובנה, יסוד אידיאולוגי הכרחי לשיבת המהדי . החות'ים בתימן מצטרפים למערך הזה, על אף ההבדלים התיאולוגיים ביניהם לבין השיעה התריסרית . גם הם מאמצים את הסיסמה הקנאית — “מוות לישראל, קללה על היהודים” — ושואבים השראה מהתפיסה לפיה השנאה ליהודים היא תנאי לתיקון עולמי . המוטציה האלימיניסטית פרופ’ דניאל גולדהאגן תיאר אנטישמיות מסוג חדש — כזו שאינה שואפת לדיכוי היהודים, אלא להשמדתם הפיזית . באמצעות מקורות שיעיים מוקדמים כמו דבריו של האימאם השישי ג’עפר א - צאדק, ( 702 - 765 ) לפיהם, יו...
אל הספר