7ג. היחס בין הוכחת האל של קרשקש לתפיסת האופנים האינסופיים בתורת שפינוזה

ה ש פ ע ת ר ב י ח ס ד א י ק ר שׂק שׂע ל ת ו ר ת ה ע צ ם ש ל ב ר ו ך ש פ י נ ו ז ה 408 משני נקודות אלו עולה שאלוהים אינו פועל כל אופן אינדיבידואלי — כפרטי נפרד או נבדל מן שאר האופנים . אלא הוא פועל את האופן האינדיבידואלי מתוך מערכת אינסופית שלמה ואורגנית המתקיימת כיחיד אינסופי שלם-מורכב . לחשוב כי יתכן קיום של מצב לפיו כל פרט עומד בפני עצמו, כמנותק מן הקשר סיבתי-מושגי אינסופי זו טעות מטאפיזית מדרגה ראשונה . עובדה זו עולה באופן ברור מן דבריו הבאים של שפינוזה — אשר מזוהים 419 גם כ סיבתיות האופקית בתורתו : דבר יחיד או דבר סופי שיש לו קיום קבוע-ומוגבל אינו יכול להתקיים ולא להיקבע לפעול, אלא אם נקבע להתקיים ולפעול על ידי סיבה אחרת, שגם היא סופית ובעלת קיום קבוע-ומוגבל ; וסיבה זו בתורה, גם היא אינה יכולה להתקיים ולא להיקבע לפעול, אלא אם נקבעה להתקיים ולפעול על ידי [ סיבה 420 [ אחרת, שגם היא סופית ובעלת קיום קבוע-ומוגבל, וכך לאינסוף . התפקיד הראשוני של האופנים האינסופיים הוא להוות צומת המגשר בין ה״טבע טובע״ ל״טבע טבוע״ . משפט 16 בחלק ראשון באתיקה קובע את הנביעה של אינסוף האופנים מן הטבע האלוהי...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים