ה ש פ ע ת ר ב י ח ס ד א י ק ר שׂק שׂע ל ת ו ר ת ה ע צ ם ש ל ב ר ו ך ש פ י נ ו ז ה 196 בהם אחד, שאין בו די למטרה זו, מפני שאחד ממושגינו המשותפים הוא זה 17 שלאין לא יכולים להיות כל תארים . דקארט קובע גם כי לכל עצם יש מאפיין או תכונה אחת יסודית, הווה אומר תואר אחד מהותי . כל שאר התכונות, או מוטב לומר התארים האחרים של העצם, תלויים בתואר עיקרי זה ונכללים בו . על כן בתורת דקארט כל התכונות או התארים האחרים אשר תלויים באותו תואר עיקרי מוגדרים כאופנים של העצם : לכל עצם יש תואר עיקרי אחד [ . . . ] אף כי אין די בכל תואר בכדי להביא להכרת העצם , יש בכל זאת אחד בכל עצם, המהווה את טבעו ואת מהותו ואשר בו תלויים כל האחרים : דהיינו ; התפשטות לאורך, לרוחב ולעומק מהווה את טבע בעצם הגופני, והמחשבה מהווה את טבע העצם החושב . כי כל מה שניתן בכלל ליחס לגוף מניח מראש התפשטות ואינו אלא תולדה של מה שמתפשט . כך בדיוק אין כל התכונות שאנו מגלים בדבר החושב אלא אופני מחשבה שונים . לפיכך אין אנו יכולים, למשל, לתפוס צורה שלא בדבר מתפשט, ואף לא 18 תנועה — אלא במרחב שהוא מתפשט . בניגוד לדברים אלה, בספרו עקרונות הפילוסופיה...
אל הספר