ה ש פ ע ת ר ב י ח ס ד א י ק ר שׂק שׂע ל ת ו ר ת ה ע צ ם ש ל ב ר ו ך ש פ י נ ו ז ה 162 להתקיים מעצמו . לכן היש האינסופי באופן מוחלט, או אלוהים, יש לו עוצמה 398 אינסופית להתקיים מעצמו, ולכן הוא קיים באופן מוחלט . בהוכחה זו ממיר שפינוזה את ההוכחה השלישית, שהיא הוכחה אפוסטריורית לקיום האל, לצורת הוכחה אפריורית . בשתי ההוכחות, השלישית והרביעית, הוא עושה שימוש במושג עוצמה שאותו הוא מזהה עם הקיום, ועל כן מושג זה הוא המכנה המשותף של ההוכחות . ניתן לומר כי הוכחה רביעית, או העיון של משפט ,11 אינו הוכחה כשלעצמה, משום ששפינוזה מגדיר אותה באופן מפורש כ עיון ( Scholium ) של ההוכחה השלישית של משפט 11 ולא כהוכחה ( Demonstratio ) שלו . מאידך, ניתן אולי לחשוב על ההוכחה הרביעית כמציינת היבט נוסף וחדש של ההוכחה השלישית . בכל אופן, מה שניתן לומר בוודאות אודות היחס בין ההוכחה השלישית והרביעית הוא, כי שפינוזה רואה יתרון בהוכחות אפריוריות על פני 399 הוכחות אפוסטריוריות . הוכחה אפוסטריורית היא הוכחה שנשענת על סיבות שהן חיצוניות לדבר המוכח, ובכך אין בכוחו של הדבר המוכח כשלעצמו להודיע את עצמו מתוך עצמו . אולם מת...
אל הספר