ה ש פ ע ת ר ב י ח ס ד א י ק ר שׂק שׂע ל ת ו ר ת ה ע צ ם ש ל ב ר ו ך ש פ י נ ו ז ה 66 מכאן עולה שאם מגדירים מקרה אמיתי שאינו סיבת עצמו על פי היותו תלוי בגורם שהוא מצוי בו, הווה אומר : המקרה מצוי בתוך סובייקט ואינו יכול להתקיים בלעדיו, אזי שתי הקריאות של אריסטו ל״קיום בתוך אחר״ אינן עונות להגדרה זו, שהרי לפי הגדרת המקרה של אריסטו הוא אוטונומי ביחס לבחינות אלו . עם זאת אריסטו, בספרו קטגוריות מבחין בין ארבעה סוגים של ישים ויחסם לסובייקט, לנושא : ( 1 ) דברים ששייכים להגדרת הנושא אך אינם חלק ממנו או בתוכו . ״כך למשל היש ׳אדם׳ יכול להתייחס [ כתכונה ] לנושא שהוא אדם [ יחיד ] כלשהו, אבל אין פרוש הדבר שהוא [ היש ׳אדם׳ ] נמצא בתוך 80 ( 2 ) דברים ששוכנים בתוך נושא ואינם יכולים להתקיים בנפרד ממנו, אותו אדם [ יחיד ] ״ . אך הם עצמם אינם חלק מהנושא . אריסטו מסביר יחס זה על פי תלות של מעין סיבתיות פועלת בין המקרה לנושא : ״ישים אחרים מצויים בתוך נושא כלשהו, אבל אין הם מיוחסים לו ( כשאני אומר ׳בתוך נושא׳ אין כוונתי לכך שהם קיימים במשהו בבחינת חלק שלו, אלא לכך שאינם יכולים להתקיים בנפרד ממנו ) . כך למשל י...
אל הספר