ה ו כ ח ת ה א ל ש ל ח ס ד א י ק ר שׂק שׂ 39 60 ״אלא שמכוון קרשקש מעצב מחדש את משמעות הקדמה 3 של רמב״ם בצורה הבאה : מזאת ההקדמה, ומה שאנו צריכין ממנה הוא מציאות עלה ראשונה בלתי עלולה, היו 61 העלולים בב״ת וכל אחד עלה לחברו, או בעלי תכלית״ . המרכיב השני — ההוכחה השישית של הכלאם כפי שהיא מופיעה במורה נבוכים, חלק ראשון, פרק 74 . בהוכחת האל של קרשקש, האל הוא גורם ״הכרחי המציאות״ הקובע את מציאותם של ״אפשרי המציאות״ על פני העדרם : ״והם צריכים למכריע יכריע מציאותם על העדרם״ . רמב"ם מציין שהוכחה זו נשענת על הוכחת האל הנפוצה בתיאולוגיה הכלאמית המוסלמית : אחד המאוחרים טען שנזדמנה לו דרך טובה מאוד, טובה מכל מה שקדמה והיא הכרעת המציאות על ההעדר . הוא אמר : העולם אפשרי המציאות לדעת כל אחד . שהרי אילו היה מחויב המציאות היה הוא האלוה ואנו מתווכחים רק עם מי שקובע שהאלוה נמצא ואומר שהעולם קדום . האפשרי הוא מה שאפשר שימצא ואפשר שלא יימצא והמציאות לא ראויה לו יותר מן ההעדר . העובדה שאפשרי-המציאות נמצא אף-על-פי שמציאותו והעדרו דינם שווה היא ראיה 62 למכריע שהכריע את מציאותו על העדרו . מהותה של הוכחה זו לפי ה...
אל הספר