ה מ ס ע ה ר ו ח נ י ] 68 [ בתקופות קדומות ראו בחלום בעיקר ניבוי . בשומר העתיקה, בהמנון "שירם של השוורים החורשים", מסופר שהאיכר הולך למקדשה של האלה ננשה הפותרת את החלומות, כדי לחלום חלום שבו יתגלו לו השוורים שעליו לרתום לחריש . כך גם הפרשנות העתידנית של יוסף לחלום פרעה . גם דניאל מפרש לנבוכדנאצר את חלומו כניבוי עתיד : "וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת" ( דניאל א : יח ) . כשדניאל רוצה לדעת את פשר החלום של המלך, הוא פונה לאלוהים ומבקש פתרון, ואז בחזיון לילה נגלה הסוד ודניאל מברך את האלוהים . החלום ופשרו כאחד מופיעים אפוא כמסר מאלוהים . תפיסת החלום כניבוי חופפת לתפיסה הדתית, משום שידיעת העתיד לבוא היא ידיעה אלוהית . רק אלוהים נחשב לזה שחי בעבר, בהווה ובעתיד, כנאמר במקורותינו : "וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה" ( פיוט מהתפילה ) , לכן הוא היודע את הצפוי . הפסיכולוגיה בת זמננו אינה רואה את החלום כניבוי . על פי השקפתה, החלומות הם שפה של עולם נסתר בתוכנו, שכיום אנחנו מכנים אותו "הלא-מודע", והוא כל מה שקיים בנפשנו ואינו מוכר על ידי התודעה . ה"לא-מודע" מביא אלינו...
אל הספר