ה מ ס ע ה ר ו ח נ י ] 50 [ היה אגנוסטיקן, חזר לבקר בכנסייה בטקס הנישואין של בתו והופתע מתחושת המסתורין והנשגבות שחש שם . הוא הבין שלתחושות אלה אין מקום כלל בשדה הפסיכואנליטי, וכי — "אולי, אחרי ככלות הכול, יש משהו 'אחר' הגורם לבני האדם להשתחוות בפני הנשגב, בפני המסתורין . אפשר שעלינו להכיר בכך, שיש דברים שיישארו לעולם נשגבים מבינתנו . אולי עלינו אף לשמוח שזה כך . [ . . . ] אולי מבלי שנהיה מודעים לכך, אנו מאוחדים בדרך אחרת, כשם שחישורי הגלגל מחוברים זה לזה במרכזו . אפשר שהדתות הגדולות נמשכות כולן לגרעין משותף שיהיה לנצח נשגב מבינתנו . [ . . . ] אני מאמין אפוא, שעדיין יש מקום להשתחוות בפני המסתורין . " ואז הוא מחליט להשתתף בטקס אכילת לחם הקודש במיסת החצות למרות שלא יכול היה לומר שהוא מאמין בו, ושמח לראות שגם ידידו האנליטיקאי רוצה בזה . הוא אמר שנראה לו טבעי לגמרי שקיימים אנליטיקאים החורגים מחוץ לגבולות עולמם בחיפוש אחר מה שנמצא "מעבר", אשר בפניו יוכלו גם הם להשתחוות, ואולי אפילו בחדר הטיפולים . הוא אומר — "יש מקום לדבר מה גדול יותר משני האנשים המעורבים בתהליך האנליטי ? אנו יודעים שהתהליך ...
אל הספר