החוויה

ה מ ס ע ה ר ו ח נ י ] 44 [ דברי אפלטון שנוסחו מחדש בברית החדשה ( הבשורה על פי יוחנן, פרק א ) : 5 אפשר "בראשית היה הדבר והדבר היה עם האלוהים . ואלוהים היה הדבר" . שחוויה מועצמת זו של הדבר עצמו היא המולידה את התפילה "יגדל אלוהים חי וישתבח" . והשל אומר : "'וידבר ה'' אינו סמל . סמל אינו יכול להקים עולם מתוך אין . סמל אינו יכול לחולל את המקרא" ( השל [ 1955 ] 2003 : 145 ) החוויה הדתית מתייחסת לאל או לאלוהות או לאלים כישות דיאלוגית שניתן להתפלל אליה ולשוחח איתה, לחלות את פניה ולהקריב לה קורבנות לשם כפרה . גם בחוויה הדתית החילונית מתקיים מעין דיאלוג סמוי מתוך תחושת קִרבה אישית . כך בתפילה היהודית נאמר "אדונַי אלוהינו" . אדונַי — אלוהים שלי — הוא גם אלוהינו, אלוהי הכלל . אבל אם נשוב אל השפה היונגיאנית המגדירה, הרי שחוויית האלוהות האובייקטיבית אינה נובעת מקיומו האובייקטיבי של אלוהים, אלא מחוויית הקיום האובייקטיבי של הישות הנפשית הארכיטיפית . מה גם שהאלוהות כעצמי היא הסמל המרכזי של עולם הארכיטיפים . מכיוון שהסמל הארכיטיפי הוא כלל-אנושי, ונובע מישות תת-קרקעית משותפת שמעבר לנפש היחיד והביוגרפיה שלו...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים