על ההסתרה

ה מ ס ע ה ר ו ח נ י ] 28 [ משהו מלהפוך מושא גרידא — מושא להצצה [ . . . ] האהבה חומקת מפומביות, מאחר שאדם חושש שמה שקדוש לו יחולל בידי הפומביות" ובידי ההתבוננות התודעתית . שכן משרגשותיו יהפכו ל"הוויה נצפית" על ידי הזולת ועל ידי עצמו, הרגש המקורי עלול להיעלם או לאבד ממהותו . ההסתרה של הרליגיוזי, אם כך, אינה רק ביטוי של בושה, אלא היא שייכת גם למהותו של האלוהי שהינו אל מסתתר וגנוז בחביונו . על הנומינוזי תמיד שומרים מפני גישה ישירה, כשמירה פרטית של מה שנוגע ללב לבה של העצמיות המקודשת והרגישה כאחת, כמו ששומרים את האתרוג עטוף בצמר מיוחד בחביוני קופסתו, וכמו ששומרים את ספר התורה עטוף בפרוכת בתוככי ארון הקודש . משום כך הרגשתי שאת הרליגיוזיות שבי אני יכולה להביע רק בשירה, שבין כה וכה רק מתי מעט קוראים בה, והיא עטופה בפסוקי הסתר של הבלתי ניתן להיאמר . באחד משיריי כתבתי — "כְּמוֹפְּסוּקֵי תְּהִלִּים רָץ נוֹפֵל תְּהוֹמִים שֶׁיִּפָּקַח לְעֵינָיו וַאֲנִי תָּמִיד דִּמִּיתִי שֶׁבּוּשָׁה לֶאֱהֹב אֱלֹהִים חַיִּים . " ( נצר 1992 : 48 ) יתר על כן, שמירה על סודות אישיים שלא מסופרים היא חלק חשוב מהנפרדוּת שמ...  אל הספר