ביסוס אתוס צבאי ופטריוטיזם כמוסדות ממלכתיים

59 נושא הביטחון, מושג שהחליף בשנות הארבעים את המושג הצנוע יותר “ הגנה”, כמבטא את כלל התפקידים הקשורים בהיבטים הכוחניים של העימות היהודי – ערבי, היה למוקד העניין הלאומי . היוקרה הרבה של מערכת הביטחון שחררה אותה מביקורת ציבורית מקובלת והעניקה לנושאיה חסינות חלקית בפני החוק . הביטחון היה לפרה הקדושה של 59 המדינה הצעירה . פולחן הנופלים שליווה את מוסד הלחימה לא היה מקורי, ונסמך על דפוסי הנצחה אירופיים חילוניים . ההיסטוריון ג’ורג מוסה טוען כי פולחן הנופלים בקרב, כפי שהוא משתקף באנדרטות המלחמה שבבתי הקברות הצבאיים ובטקסי הזיכרון, יכול ללמד על האופן שבו האומה תופסת את עצמה . לדבריו, ניתן להחיל את ההבחנות בנוגע ללאומיות באירופה ולתפקיד שמילא זכר הנופלים בקרב בגיבוש המיתוס של חוויית המלחמה, גם על הקשרים לאומיים אחרים ( מוסה ,1993 עמ’ 31 ) . “בתי הקברות הצבאיים הופכים לאתריה המקודשים של דת אזרחית חדשה”, סבר מוסה ( שם, עמ’ 44 ) . המהפכה הצרפתית היתה חלוצת השימוש הציבורי במיתוסים ובסמלים כביטוי להווייתו הייחודית של העם – מיתוסים וסמלים שעמם יכלו הבריות להזדהות ואשר העניקו להם תחושת שותפות . “הנפילה...  אל הספר