. 4 התפתחותה הכלכלית ותוצאותיה המדיניות עיקר כלכלתה של ארץ ישראל הושתת על החקלאות ובעיקר על גידולי שדה ומטע . גידול בקר לא היה שכיח אז בארץ , להוציא את הג'אמוס בימת החולה , בים כנרת ובסביבתם , וכן באיזור עתלית , באגן הירקון ועוד ( על ידי חלק מן השבטים התורכמניים . ( לעומת זאת , נגבו כמעט בכל כפר בארץ ישראל מסים על "עיזים ודבורים , " אך הסכומים שנגבו היו קטנים ביחס . זוהי עדות לכך שלא היה זה מקור הכנסה חשוב , אלא שהחלב ומוצריו ( חלב עיזים , וגם חלב כבשים ) והדבש היו יסוד איתן של כלכלת תושבי הכפרים . הגידולים החקלאיים המוצרים והגידולים החקלאיים העיקריים בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית מגוונים היו . חיטה ושעורה גידלו כמעט בכל כפרי הארץ , אך בצפון גידלו יותר חיטה מאשר שעורה , ואילו בדרום הארץ — במחוז עזה ובנפת חברון — היתה השעורה הגידול העיקרי ; באזורים ההרריים בצפון הארץ ובמרכזה היו מטעי זיתים , שהניבו זיתים למאכל ולעצירת שמן זית ; כרמי הגפנים , בייחוד בהר , נתנו ענבים למאכל ולייבוש ( צימוקים . ( כן גידלו כותנה , בעיקר בגליל . עם הכפרים שבהם היו שטחי כותנה גדולים נמנו מכר , שעב , כפר יאסיף ו...
אל הספר