זיארה, עלייה לרגל ומקומות קדושים

מתעשרים , " והוא הוסיף וציין את כדאיות העיסוק בפרקמטיה . לדבריו , יש העוסקים במסחר בכפרים ובדרכים ויש המגיעים במסחרם עד דמשק . זיארה , עלייה לרגל ומקומות קדושים את מקומה בתוך קהילות המזרח תפסה ארץ ישראל בימי הביניים בעיקר בזכות המקומות הקדושים . מנהג העלייה לרגל התחדש במזרח על ידי קהילות ישראל עוד בשלהי התקופה הצלבנית , במאה השלוש עשרה , ומסורותיו ומנהגיו התגבשו במהלך המאה הארבע עשרה ובעיקר סביב שני מרכזים : מירון וירושלים . העלייה לרגל לירושלים ידיעה ראשונה על חידוש העלייה לרגל לירושלים מצויה במכתב שכתב ב 1236 יהודי מן העיר בלביס שבמצרים , ששהה באותם ימים בארץ ישראל . במכתבו סיפר הכותב , ששוחח עם פקיד צלבני "על עניין מניעתם את היהודים מן הכניסה אל ירושלים . .. סוף דבר השגנו שיתנו ליהודים לעלות לרגל . " מדברי הרמב"ן ב 1267 מסתבר שבימיו היתה העלייה לרגל של אנשי המזרח לירושלים קבועה וממוסדת זה כבר , ו"כי רבים באים לירושלים תדיר אנשים ונשים מדמשק וצובה וכל גלילות הארץ לראות בית המקדש ולבכות עליו ; " ב 1315 בקירוב חזר ר' אשתורי הפרחי על אותם הדברים :  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

כתר הוצאה לאור