. 3 המעמד המנהלי ומפעלי הבנייה החלוקה המנהלית עם השתלטותם של הממלוכים על סוריה וארץ ישראל נכללה הארץ בתחומיה של מדינה גדולה , שמרכזה השלטוני נמצא סמוך לגבולותיה , בקהיר . בכך לא השתנה מעמדה מזה שהיה לה בתקופה הערבית הקדומה , בהיותה פרובינציה של אימפריה גדולה , עת נקבעו ניהולה ואורחות חייה במרכז שלטוני שאינו מרוחק ממנה , יחסית , מבחינה גיאוגראפית . החשיבות שייחסו הממלוכים לארץ ישראל , ובעיקר לאחר שהצליחו לגרש את הצלבנים ב , 1291 היתה שולית ביותר . אף לא אחת מעריה של הארץ לא הפכה למרכז מדיני או רוחני . הסלטאנים לא הרבו לבקר בארץ או לסייר בה , ומושליה מטעמם לא היו מעולם כני המקום ; הם התייחסו אליה כאל "ארץ גזרה , " מקום ארעי , תחנה ראשונה בקאריירה הפוליטית שלהם , שיש לנצלה היטב מבחינה כלכלית . אך במאה הארבע עשרה לא גרר מעמד זה של חבל ארץ משני אי יציבות ואי סדר . הקרבה הגיאוגראפית לקהיר וקיומו של שלטון ריכוזי , תקיף ויעיל , שהשמירה על הקשר עם סוריה היתה אינטרס חיוני שלו , הביאה לידי כך שארץ ישראל ירעה תקופה של סדר ויציבות — זהו אחד ההיבטים החיוביים של השלטון הממלוכי בארץ ישראל .
אל הספר